יש לך צורך, עכשיו בימי הקורונה, לעשות חישוב מסלול מחדש בעסק כדי לבצע שינוי אפקטיבי

אבל הוייז “לא מוצא חיבור לרשת”?

הנה כמה נקודות שכדאי לתת להן תשומת לב:

1️⃣ להרפות מהרצון לחזור למוכר והידוע, ולהסתכל על המצב בפתיחות מחשבתית.

לזקק את מה שחשוב לך ביותר ולבנות סביב הגרעין הזה משהו אחר.

זה לא קל, אבל כיום זה חיוני.

ו…לא, זה לא מחזיר אותך לנקודת ההתחלה

2️⃣ להבין, שלמרות שהמצב החיצוני השתנה, הנכסים האישיים שצברת:

– הידע שלך

– הניסיון שלך

– הכישרון שלך

– המוניטין שלך

כל אלה עדיין שלך!

השימוש בהם יכול לבוא לידי ביטוי גם בדרך אחרת. שווה להתעכב כאן ולפענח מה היא הדרך.

3️⃣ להבין שהסביבה משתנה לחלוטין, ולא באופן זמני.

יש דברים שלא יחזרו להיות כשהיו.

זה יכול להיות לטובה, לרעה או פשוט ל.. שונה.

תוכניות חדשות צריכות לקחת בחשבון אלמנט של גמישות.

אנחנו ביולי 2020 ואין דרך לדעת מתי המצב יתייצב, הדבר הברור היחיד הוא שייקח זמן עד שהעולם יגיע לשיווי משקל חדש.

4️⃣ להבין שהלקוחות שלך הם כבר לא כמו שהיו.

יכול להיות שהצרכים שלהם השתנו, שהמשאבים (זמן/ אנרגיה/ כסף) העומדים לרשותם השתנו,

לחשוב: האם נכון להתאים את השירות שלך אליהם, או להפנים שהיום הלקוחות שלך הם לקוחות אחרים.

נקודה למחשבה: יכול להיות שצרכן השירות שלך נותר אותו אדם אך הגורם המשלם השתנה.

5️⃣ אי אפשר להימנע מלעשות עכשיו “חישוב מסלול מחדש“, וככל שממתינים עם זה יותר זמן הצורך לא מתפוגג אלא פשוט נידחה למועד אחר.

השאלה היא כמה נזק יצטבר בינתיים.

עכשיו הוא הזמן הנכון עבורך לקחת נשימה עמוקה, להיזכר ב”למה”

ולעשות התאמות ב”איך”.

**************

לעבודה יחד איתי על פיתוח העסק או המיזם שלך בהתאמה למצב הנוכחי, אני מזמינה אותך לקבוע איתי פגישת חשיבה על העסק שלך

עצמאות היא דרך ארוכה ורצופה אתגרים, כדי לצלוח אותם ולצמוח מהם חשוב שנטפח את החוסן שלנו. חלק משמעותי מחוסנו של עסק נובע מתכונות בעליו. כדאי לקרוא כאן על התכונות שתורמות להצלחה בעצמאות

בנוסף, פעילות בסביבה משובשת מביאה אותנו לדייק את עצמנו. דיוק דורש הקשבה עמוקה לעצמנו ולסובב אותנו. לא מומלץ לחפש פתרונות בית ספר ושיטות קסם, אלא לעשות עבודת עומק רצינית  ואמיתית ולהעדיף התאמה אישית על נוסחה כללית

על עסקים עם נשמה ועל גישת “קאפיטליזם קשוב”

 

האם החיבור בין עסקים לנשמה אפשרי גם כשהעסק גדל?

בעבודה שלי עם בעלי עסקים, אני תמיד מנסה למצוא את החיבור בין הנשמה שלהם לעשייה שלהם.

עסק בראייה שלי הוא פלטפורמה עבור אדם להגיש את הערך שלו לעולם ומי שבוחר בדרך הזו ורוצה להצליח מרגיש את המחויבות מבפנים.

בשנים האחרונות אני מוצאת את עצמי חוקרת הרבה את העניין של: איך שומרים על החיבור הזה כאשר העסק גדל ומתפתח. והאם בכלל עסקים בינוניים וגדולים יכולים להישאר מחוברים לייעוד ולערכים ובו בזמן להגדיל הכנסות ולהיות רווחיים.

במסע שלי נחשפתי לעשייה עסקית-חברתית ענפה ומרתקת, ובהמשך גם לגישה של “קפיטליזם קשוב”. שם מצאתי סוף סוף את מה שחיפשתי בשנים האחרונות. גישה שמוכיחה בפרקטיקה איך צמיחה, רווחיות והתפתחות אפשריים גם במקביל לשמירה על הייעוד הארגוני, הערכים והנשמה. ולא רק שזה אפשרי, זה אפילו מוביל לצמיחה בריאה, גמישה ומותאמת מאוד לתקופה שבה אנו חיים.

לא קל כעסק בינוני/גדול ללכת בדרך הזו, ההליכה בה דורשת העמקה והתמודדות, שבהתחלה מרגישים מורכבים מאוד, אבל ההבנה שכולם יוצאים הרבה יותר נשכרים מדרך זו, היא הדלק שמאפשר להמשיך ולהשקיע מאמץ.

מהי גישת “קפיטליזם קשוב” ואיך אתם יכולים לאמץ אותה בעסק שלכם?

קפיטליזם בדרך כלל מקושר לנו לחתירה למקסימום רווח, גם אם זה בא על חשבון אחרים. יש שאף מכנים אותו “קפיטליזם חזירי”, כי יש ארגונים שבאמת לקחו אותו לשם.

ב-2007 הקימו ג’ון מאקי ופרופ’ ראג’ סיסודיה ארגון בינלאומי ללא מטרות רווח, לצורך קידום עקרונות ה”קפיטליזם הקשוב”.

מדובר בגישה הוליסטית לניהול עסקים, השואפת לתת מענה אופטימלי לאתגרים עסקיים וחברתיים של העולם החדש.

לפי גישה זו הקפיטליזם והיסודות עליהם הוא נשען: יזמות, תחרות, מסחר חופשי ושלטון החוק, חיוניים לכלכלה בריאה ומתפקדת, ולצידם חיוניים אלמנטים נוספים כמו אמון, אנושיות, חמלה, שיתוף פעולה ויצירת ערך לכלל מחזיקי העניין.

ארבעת עקרונות הליבה שלפיהם פועל ארגון או עסק, הרוצה ליישם את גישת הקפיטליזם הקשוב, הם:

✅ ייעוד עסקי– הסיבה לשמה העסק קיים מעבר למיקסום רווח, סט הערכים שמובילים את פעילותו.

✅ שותפות עם מחזיקי העניין–  בניית מערכת יחסים של שיתוף פעולה ואמון. שאיפה ליצירת יחסי win-win-win עם כלל מחזיקי העניין, באופן התואם את הייעוד והערכים. דוגמה למחזיקי עניין: לקוחות, עובדים, ספקים, בעלי מניות, תורמים, קהילה ועוד.

✅ מנהיגות קשובה– מנהיגות קשובה מונעת מתחושת שליחות ותפיסת תפקיד של מנהיגות משרתת, שאמונה על יצירת ערך לכלל מחזיקי העניין. מנהיגים אלו מלמדים, מניעים, מפתחים ומעניקים השראה לאנשים, ואינם מובילים באמצעות גישה מבוססת פחד. הם מומחים בחשיבה מערכתית ובהבנה מעמיקה של הקשרים בין מחזיקי העניין השונים.

✅ תרבות ארגונית – סט ערכים ונורמות התנהגות, המהווים בסיס למרקם החברתי של הארגון, ומחברים את מחזיקי העניין אלו לאלו ולייעוד משותף.

אני ממליצה לכם לקרא את העקרונות ולראות מה אתם יכולים לאמץ כבר היום, גם אם היום אתם עסק קטן ואפילו “עסק של אדם אחד”. 

שני הסעיפים הראשונים רלוונטיים, ומאוד תורמים להתבססות וצמיחה גם של עסק קטן: הגדרת ייעוד עסקי וערכים מובילים + התבוננות על מערכת היחסים שלכם עם כל אחד ממחזיקי העניין, ובניית תהליכים, התנהגויות והרגלים מבוססי win-win-win. 

*******************

לעבודה יחד איתי על פיתוח העסק או המיזם שלך בהלימה לערכים שלך ובמטרה להתקדם לעבר מימוש החזון שלך, אני מזמינה אותך לקבוע איתי פגישת חשיבה על העסק שלך

בפוסט הבא ניתן לקרוא עוד על השקעה, תנועה של כסף והשפעה

הידעת? הובלת ארגון בגישת הקפיטליזם הקשוב תורמת לחוסן שלו. את החוסן של חברות אלו ואת גמישותן לבצע שינויים והתאמות בעיתות משבר יכולנו לראות בתקופת הקורונה. ומה לגבי עסקים קטנים? על כך בפוסט: שינוי בתנאי אי ודאות

קורונה טיים

חלק ינסו למחוק את התקופה הזו מזיכרונם, חלק יברכו על השינוי שחוללה בחייהם, חלק יחשבו עליה פעם כך ופעם אחרת, אבל מה שבטוח הוא שאין אדם אחד שיישאר אדיש אליה. חותמה יוותר בכול אחת ואחד מאתנו לטוב ולרע.

כשהקורונה הגיעה היא חייבה אותנו לעשות שינויים. חלק הבינו את זה מהר והחלו לפעול לשינוי, וחלק ניסו להיאחז במוכר ולחכות שהסערה תחלוף. כשהתברר שאין לקורונה כוונה לעזוב אותנו מהר, גם מי שהמתין התחיל להבין שאין מנוס מלהתמודד עם השינוי.

בחודש יולי 2020 החלטתי ליזום פרויקט בשם “זום עליך- במה לעסקים בימי קורונה”, שבמסגרתו תכננתי לראיין 10 בעלי עסקים מתחומים שונים, כאלו שהעסק בנוי עליהם (על כשרונם/ ניסיונם/ מומחיותם) מתוך 2 מטרות מרכזיות. האחת: לתת במה לבעלי עסקים שעשו שינוי, ולהביא לכך שיכירו את *האנשים* שעומדים מאחורי המילים שחזרו כל הזמן בתקשורת באותה עת : “עצמאים”/ “בעלי העסקים הקטנים”.

היה לי חשוב לחשוף לציבור את השינויים שעשו באופן או בסוג השירותים שלהם.

המטרה השנייה הייתה: שעצמאיים אחרים, כאלו שהקורונה טרפה להם את הקלפים אך עדיין לא מצאו את הנתיב המתאים להמשך פעילותם, יקבלו באמצעות הראיונות הללו רעיונות, זוויות מבט שונות על הסיטואציה, השראה… ואולי בכך נצליח לעזור גם להם למצוא את הדרך המתאימה בשבילם להתמודד עם המצב.

כל 10 הראיונות פורסמו בין יולי לאוקטובר 2020 ברשתות החברתיות ובעוד מקומות שבהם המרואיינים בחרו לשתף.

הפרוייקט הסתיים, אבל מהראיונות המרתקים הללו אפשר ללמוד תמיד! לכן, אספתי אותם לפלייליסט שדרכו באפשרותכם לצפות בהם גם עכשיו, תהנו.

הכניסה לפלייליסט בלחיצה כאן >> https://youtube.com/playlist?list=PLEj51_RPjo9KYTdmJS_5q9LvhhnIcP5-c

בין המרואיינים תמצאו בעלי עסקים ותיקים ומנוסים וגם עצמאיים שהקורונה תפסה בעודם בצעדיהם הראשונים. תמצאו כאלו שהכניסו שינויים בדרך מתן השירות, או הוסיפו מוצרים אינטרנטיים, ולעומתם כאלו שלא יכלו כלל להמשיך להפעיל את העסק הקיים ונאלצו להמציא עצמם מחדש לחלוטין. תמצאו עצמאים צעירים ועצמאים מבוגרים. תמצאו נשים וגברים. המשותף לכולם הוא- שהם רוצים לעשות טוב!

תודה ענקית לכל מי שלקח חלק בפרוייקט “זום עליך- במה לעסקים בימי קורונה” אתם השראה גדולה ✨ תמשיכו בעשייה המבורכת שלכם!

מי היו אותם בעלי/ות עסקים שראיינתי? ועל מה דיברנו? הכירו אותם בבקשה:

אופיר צומן

הבעלים של “הדרכה 361” מומחה להדרכה ופרזנטציה.

אופיר סיפר על מגוון דרכי ההתמודדות שלו עם הסיטואציה שנכפתה, ועל סוגי תוצרים עסקיים שונים שיצר ובסופו של דבר יהוו נכס לשנים רבות גם אחרי שהקורונה תעזוב אותנו.

הפרק עם אופיר היה מרתק ומעורר השראה, מומלץ לצפות.

לראיון עם אופיר הכנסו לכאן: https://youtu.be/O3y5UDOR34o

לפלייליסט המלא “זום עליך- במה לעסקים בימי קורונה” לחצו על קישור זה:

https://youtube.com/playlist?list=PLEj51_RPjo9KYTdmJS_5q9LvhhnIcP5-c

ענת פנחס

צלמת

ענת, האישה שמאחורי העדשה, מספרת על מה שהוביל אותה לעזוב קריירה מבטיחה ולהקים את העסק. היא מגלה לנו באיזו הצלחה שלה היא מאוד גאה, ובצדק!

ומשתפת בפתיחות גם בכמה “כשלונות” שחוותה בדרך ומהם אפשר ללמוד.

ומתארת כיצד התמודדה מבחינה עסקית עם אילוצי הקורונה.
לראיון עם ענת הכנסו לכאן: https://youtu.be/t6NLarDrNtE
לפלייליסט המלא “זום עליך- במה לעסקים בימי קורונה” לחצו על קישור זה:
https://youtube.com/playlist?list=PLEj51_RPjo9KYTdmJS_5q9LvhhnIcP5-c

נועם נדב

מנכ”ל מפנה- חוויה פיננסית.

החזון של נועם ללמד ילדים התנהלות כלכלית נכונה בדרך של חוויה ומשחק התחיל לפני 15 שנה, ומתממש היום ברחבי הארץ בתוך בתי ספר ומסגרות נוספות.

הדרך הייתה רצופה באתגרים וכדי לצלוח אותם נדרשו נחישות, התמדה, יצירתיות, גמישות, צוות וכמובן הקפדה על שירות מצוין.

בתקופת הקורונה, כשמערכת החינוך עברה טלטלה ושינויים,  היה צורך בביצוע התאמות ויצירת דרכים חדשות.

נועם, כדרכו, המשיך קדימה חדור מטרה ובעבודה קשה ביחד עם הצוות שלו הצליחו להמשיך ללמד ילדים בצורה חווייתית. איך הם עשו את זה? איך זה הולך להשפיע על העתיד?

מה בהתנהלות העסקית של נועם איפשר לו להתמודד ולצלוח את האתגר? צפו בראיון ותגלו 😊

(יש שם גם טיפ חשוב לבעלי עסקים…. אל תפספסו)

לראיון עם נועם הכנסו לכאן: https://youtu.be/GB_QEjbdcbw

לפלייליסט המלא “זום עליך- במה לעסקים בימי קורונה” לחצו על קישור זה:

https://youtube.com/playlist?list=PLEj51_RPjo9KYTdmJS_5q9LvhhnIcP5-c

יפעת דננברג מרק
מדריכת הורים ובעלת העסק “כלים קשובים”

מה קורה בתקופת הקורונה בעסק שחלק ניכר מפעילותו הוא טיפול, אימון והדרכה בנושאים ותחומים שבהם כל-כך חשוב הקשר האישי, והמקום לבניית האמון והבטחון שמהווים את הבסיס ליצירת השינוי.האם גם עסקים מסוג זה יכולים לעשות את המעבר וההסתגלות לעבודה מרחוק?

ומה לגבי סדנאות חווייתיות מרובות משתתפים? מפסיקים? משנים? ממשיכים לפעול תחת הנחיות התו הסגול? מוזמנים לצפות בראיון מעניין זה, להכיר את יפעת, ואת דרכי ההתמודדות שלה עם תקופת הקורונה.

לראיון עם יפעת הכנסו לכאן: https://youtu.be/aI7jLYnKYtE

לפלייליסט המלא “זום עליך- במה לעסקים בימי קורונה” לחצו על קישור זה:

https://youtube.com/playlist?list=PLEj51_RPjo9KYTdmJS_5q9LvhhnIcP5-c

טל מזור

משחקולוגית ארגונית ויזמת

מכירים את הסלשרים? או בעברית “אנשי הגם וגם”? טל מזור היא לגמרי כזו, העשייה שלה מאוד מגוונת ומעניינת, והיא מנהלת במקביל כמה סוגי עסקים ומקורות הכנסה.

למי שמסתכל מבחוץ זה יכול להראות כעסקים לא קשורים, אבל זה לחלוטין לא כך, בין העסקים השונים מתקיימת הפריה הדדית והקיום שלהם יחד משדרג כל אחד מהם.

בימי קורונה לסלשרים יש יתרון, אם חלק מהעסקים שלהם לא יכולים לפעול בשל התנאים החדשים, סיכוי גבוה שעסקים אחרים שלהם ימשיכו לפעול ואולי אפילו יפרחו בדיוק באותם התנאים.

ו…סלשרים יצירתיים ואופטימיים יודעים למנף אפילו תקופה מטלטלת כזו.

מוזמנים ליהנות מראיון מרתק במיוחד, מגוון ומלא השראה ורעיונות!

לראיון עם טל מזור הכנסו לכאן: https://youtu.be/CcNN94iFg04

לפלייליסט המלא “זום עליך- במה לעסקים בימי קורונה” לחצו על קישור זה:

https://youtube.com/playlist?list=PLEj51_RPjo9KYTdmJS_5q9LvhhnIcP5-c

 

שי קלמנוביץ’
יזם ובעלים של חברת “ארומטיקס”- הגברה ותאורה לאירועים,  ושל אתר מיוחד מאוד בשם “רק דברים טובים”

אם תוך ימים בודדים אין אירועים, אין מופעים, לא חוגגים… מה יכולים לעשות האנשים שבמשך שנים עובדים מאחורי הקלעים כדי שאנחנו נוכל ליהנות מכל הטוב הזה?

בהתחלה נשארים בהלם, המצב מאוד מבלבל… מנסים למצוא פתרונות יצירתיים, אבל השינויים התכופים בהנחיות חוסמים את האופציות בזו אחר זו עד שבשלב מסוים נהיה

שקט….

ואז…  דווקא מתוך השקט צפים פתאום דברים טובים 🙂

מוזמנים לצפות ב *זום עליך*-במה לעסקים בימי קורונה, בראיון מעניין ומסקרן עם שי

ולהידבק ברוח של עשייה ואופטימיות.

לראיון עם שי הכנסו לכאן: https://youtu.be/fWUZOGbIo3w

לפלייליסט המלא “זום עליך- במה לעסקים בימי קורונה” לחצו על קישור זה:

https://youtube.com/playlist?list=PLEj51_RPjo9KYTdmJS_5q9LvhhnIcP5-c

דינה איסק

אימון אישי, הנחיית קבוצות ועיסוק חדש-ישן שנולד בקורונה (מהו? תגלו בפרק…)

דינה היא אישה מקסימה ורבת כישורים. דינה יכלה בכיף להיות עכשיו בפנסיה, אבל יש לה עוד הרבה מאוד מה לתת ואין שום סיבה טובה לנוח 😊 אפילו הקורונה לא תעצור אותה. ממליצה בחום לצפות, להכיר ולקבל השראה!

לראיון עם דינה הכנסו לכאן: https://youtu.be/X35Nvs32vQM

לפלייליסט המלא “זום עליך- במה לעסקים בימי קורונה” לחצו על קישור זה:

https://youtube.com/playlist?list=PLEj51_RPjo9KYTdmJS_5q9LvhhnIcP5-c

יפעת סנטו
מייסדת “צ’יף השבט”

גילוי נאות.. ל צ’יף השבט יש לי אהבה מיוחדת. לפני כמה שנים הוא נולד אצלי במשרד והפך מרעיון בראשה של יפעת למיזם חי ונושם, זכיתי ללוות אותו בצעדיו הראשונים בעולם ולעקוב בגאווה אחר צמיחתו.

“צ’יף השבט” הוא מיזם השואף להעצים ולחזק את הקשר הבינדורי בדרך ייחודית שבה מסרים, ערכים ותובנות חיים של בני הגיל השלישי הופכים לסיפורי ילדים.

וכך, בדרך שילדים אוהבים, הם זוכים לקבל וללמוד מחוכמת חייהם של הוותיקים.

סביב כתיבת הסיפורים נוצרת אינטראקציה מיוחדת ומעצימה לכל המשתתפים,

צעירים ומבוגרים כאחד, וזו קוראת במגוון דרכים: פרויקטים משותפים לצעירים וותיקים, סדנאות ייחודיות לבני הגיל השלישי ועוד..

מיזם מקסים וחשוב מאוד בעיני, ואם אינכם מכירים עדיין, שווה להכיר.

הקורונה הערימה קשיים רבים על פעילותו של “צ’יף השבט”,  שכן מדובר  בעבודה עם אוכלוסייה מבוגרת, שמוגדרת כאוכלוסייה בסיכון. אך יזמת כמו יפעת סנטו היא  לא מהמוותרים…

יפעת הבינה היטב שהפעילות של “צ’יף השבט” חשובה היום אף יותר מאשר בזמן שגרה ובדרכים יצירתיות בנתה תוכניות ופרוייקטים שמתאימים לתנאים החדשים, ומאפשרים את המשך הפעילות המבורכת על אף האתגרים.

ממליצה לצפות בראיון ולהכיר את המיזם הייחודי ואת יפעת סנטו העומדת בראשו.

לראיון עם יפעת הכנסו לכאן: https://youtu.be/IiYG00JnO30

לפלייליסט המלא “זום עליך- במה לעסקים בימי קורונה” לחצו על קישור זה:

https://youtube.com/playlist?list=PLEj51_RPjo9KYTdmJS_5q9LvhhnIcP5-c

 

מורן שטרק

יש עסקים שהקורונה “הרדימה” לגמרי, הזום לא נתן להם שם פתרון, קפסולות לא היו רלוונטיות,

ומ-100% פעילות הם ירדו בבת אחת ל-0 !!!

למורן שטרק, בעלת העסק “שקדיה תיירות בע”מ”, זה בדיוק מה שקרה.

בשגרה העסק שלה נתן שירותי תיירות לקבוצות ומשפחות שהגיעו מחו”ל, ועכשיו, כשהשמיים סגורים, אין תיירים…

“שקדיה תיירות בע”מ” הוקמה ב-2009 ומאז החברה הלכה וצמחה, מורן העסיקה עובדים ובנוסף עבדה עם ספקים רבים משלל תחומים וענפים.

כולם נפגעו מהמצב, בצורה כזו או אחרת.

בראיון *זום עליך*- במה לעסקים בימי קורונה מורן מספרת כיצד התמודדה עם המצב. איך, לאחר כמה חודשים, היא הבינה שלצד השימור של העסק שבנתה והיא כל כך אוהבת, היא הולכת להשתמש בניסיון ובידע שצברה בשנים האחרונות, בתחום עניין מסוים ומאוד חשוב בתקופה שלנו, ולהפוך אותו למקור הכנסה נוסף. איזה תחום? ….תגלו בסרטון 😊

לראיון עם מורן הכנסו לכאן: https://youtu.be/-GnlecGcupw

לפלייליסט המלא “זום עליך- במה לעסקים בימי קורונה” לחצו על קישור זה:

https://youtube.com/playlist?list=PLEj51_RPjo9KYTdmJS_5q9LvhhnIcP5-c

דליה בורק
מאמנת ומגשרת בין-דורית, בעלת “החצר הפנימית”- OneStopShop של שירותים וידע רב ומונגש בנושא הטיפול באדם קרוב.

טיפול בבן משפחה מבוגר הוא לעיתים דבר לא פשוט, יש שנכנסים אליו בהדרגה ויש שנכנסים אליו בפתאומיות.

המצב החדש והמאתגר יוצר מעמסה רגשית, שלצידה, לרוב, עולים גם צרכים נוספים, כגון טיפול בנושאים כספיים, צורך בידע לגבי הזכויות שלהן זכאי המטופל, כתיבת צוואה ועוד.

ב”חצר הפנימית” ניתן לקבל מענה לצרכים מגוונים אלו.

כמו שאתם ודאי יודעים הקורונה הציבה את הזקוקים לטיפול ואת בני המשפחה שמטפלים בהם בפני אתגרים נוספים ומצבים מורכבים. דליה ו”החצר הפנימית” נמצאים שם עבורם ומסייעים כל העת בדרכים שהותאמו לתקופה.

איך עושים את ההתאמות וממשיכים לעזור למשפחות? על כך בראיון שלפניכם, ממליצה להכיר את העשייה המבורכת של דליה.

(מתנצלת מראש, בדקה וחצי הראשונות שומעים היטב אבל יש מעט שיבושים בתמונה, אחר כך זה מסתדר ורואים מצוין, כדאי לצפות)

לראיון עם דליה הכנסו לכאן: https://youtu.be/U23Uw5j-_Ck

לפלייליסט המלא “זום עליך- במה לעסקים בימי קורונה” לחצו על קישור זה:

https://youtube.com/playlist?list=PLEj51_RPjo9KYTdmJS_5q9LvhhnIcP5-c

ההגדה של פסח היא בעצם מערך הדרכה של סדנה משובחת!

השנה, תוך כדי קריאת ההגדה, פתאום קלטתי שזה לא רק סיפור. יש בה הנחיות למנחה הסדנה איך להעביר את הסיפור, יש שירים בשיתוף הקהל, שמשאירים אותו עירני ובעניינים, יש שאלות שעולות בטקסט, יש הפעלות, יש נושאים לדיון ופרשנויות שונות.

וכמו בסדנה ממש טובה, יש הרבה אוכל ושתיה😊

בהגדה יש אפילו חלקים, שדומים מאוד לטכניקות שמשתמשים בהן בסדנאות סיעור מוחות, כמו למשל בסיפור על 4 הבנים: חכם, תם, רשע וזה שאינו יודע לשאול.

בקטע הזה יש הנחיות איך לספר את סיפור יציאת מצריים לכל אחד מהם, בדרך שלו ועל פי מאפייניו, כשבהתחלה מתארים את הדרך שאותו בן יתייחס לסיפור, ואחר כך איך על ההורה להתמודד עם ההתייחסות המתוארת.

הדבר הזה מזכיר לי מאוד את שיטת ששת הכובעים של אדוארד דה-בונו.

מכירים?

זו שיטה שמעודדת אותנו לחשוב על סוגיה מסוימת מזוויות שונות.

בעסק בדרך כלל נשתמש בשיטה הזו כשנרצה לחשוב יצירתי, ולקבל החלטות לגבי שירות או מוצר חדש, על שדרוג מוצר קיים, או כשנתמודד עם אתגרים ניהוליים כמו: איך נגרום לעובדים להגיע בזמן לישיבות, איך נחתוך את תקציב הרווחה בשליש תוך פגיעה מינימלית בעובדים וכד’.

איך השיטה עובדת?

יש שישה כובעים בצבעים שונים, כאשר כל צבע מייצג דרך הסתכלות שונה, ובכל פעם מסתכלים על הסוגייה מהזווית שאותו כובע מייצג.

מה מייצג כל כובע בצבעו הייחודי?

כובע לבן– עובדות, נתונים, מידע. חשיבה נייטרלית ואובייקטיבית

כובע אדום– רגשות, תחושות, אינטואיציה.

כובע שחור– שלילי, שיפוטי וביקורתי, מצביע על הטעויות בחשיבה, על הסיכונים וגם מזכיר איך דברים דומים נוסו בעבר ולא הצליחו.

כובע צהוב– חיוביות, אופטימיות, הזדמנויות, תועלו, ערכים מוספים, תרומה.

כובע ירוק– חשיבה יצירתית, אלטרנטיבות, רעיונות, זווית חדשה.

כובע כחול– רוגע ושליטה, התבוננות, מיקוד, הגדרות, תוכניות אופרטיביות, רפלקציה, סיכום הדברים.

נסו להשתמש בזה בפעם הבאה שתעמדו בפני אתגר עסקי,

יש מצב  שזה יעיף אתכם לפתרונות יצירתיים ומפתיעים.

************

בתקופות של אי וודאות חשיבה יצירתית מפותחת מצילה עסקים ולכן כדאי להשקיע בפיתוחה באופן עקבי. על נקודות נוספות למחשבה בתקופות שינוי ניתן לקרוא בפוסט שפרסמתי בתקופת הקורונה על שינוי בתנאי אי-ודאות

לעבודה על פיתוח העסק או המיזם שלך, אני מזמינה אותך לפגישת חשיבה על העסק שלך יחד איתי

מדברים הרבה על איזה כישורים חשוב שנעניק לילדינו, כדי שיהיו מוכנים לעתיד ושחייהם יהיו טובים. אבל כשמביטים קדימה מבינים מיד, שגם אנשים בגילאי 30- 40- 50 צריכים לסגל לעצמם בדיוק את אותם כישורים.

המציאות משתנה סביבנו במהירות על. חלק מהשינויים נובעים מאירועים בלתי צפויים, כמו הקורונה, וחלק הם פיתוחים שאנחנו שומעים עליהם כבר שנים, כמו: מכונית אוטונומית, בתים מודפסים, טכנולוגיות בתחום הרפואה ועוד ועוד, שבשלב מסוים יבשילו ויהפכו משמועות ודמיונות למציאות קיימת.

אז בעולם שבו פנסיה זה מושג שכבר לא יהיה רלוונטי, שבו הנדל”ן ישנה פניו באופן שאנחנו לא מדמיינים, שבו עוד עוגנים שנראו לדור שלפנינו ברורים ובטוחים לא יהיו לא כאלו עבורנו-

כדאי לנו להתמקד בהתפתחות האישית: בהתמודדות עם שינויים, בהעצמת תחושת החוסן הפנימי, ביצירתיות וביכולת ליצור יש מאין, בתרגול יכולת הלמידה, בשיתוף פעולה, בשימור הסקרנות והאופטימיות.

את כל אלו אנו, המבוגרים, לא יכולים לתרגל בבית הספר וגם לא בחוגים.
איפה כן?

תרגול מעולה של הכישורים, התכונות והמיומנויות האלו קורה כשמקימים ומנהלים עסקים, כשיוזמים.

בשביל ליזום לא חייבים להיות עצמאיים, יזמות יכולה להתקיים גם בתוך ארגונים או במסגרות התנדבותיות.

אפשרות נוספת היא להקים עסק קטן במקביל לעבודה כשכירים, בדיוק כמו שעושות משתתפות הקורס הדיגיטלי שלי: “רגל בעצמאות- מימוש עצמי בצעדים בטוחים”.

הן יוצרות עבור עצמן הזדמנות להתאמן ולתרגל מיומנויות וכישורים, שיעמדו לטובתן בעתיד הקרוב והרחוק.

**************

אז תנו קפיצה לקורס “רגל בעצמאות- מימוש עצמי בצעדים בטוחים”, ותתרגלו את היכולת לסלול את השביל האישי שלכן באופן עצמאי- בדיוק כמו שתעשו גם בעתיד. 

מה עוד יכול לעזור כשהמציאות סביבנו משתנה כל כך מהר? קראו בפוסט הבא על : תכונות שתורמות להצלחה בעצמאות

 

לעבודה על פיתוח העסק או המיזם שלך, אני מזמינה אותך לקבוע איתי פגישת חשיבה על העסק שלך

כשמתבוננים על העשייה של חברות עסקיות שבוחרות לפעול בתחומי אחריות חברתית ותאגידית מבינים שלמגזר העסקי יש חלק חשוב בסיכוי לשינוי. למעשה, יכולת ההשפעה שלו עצומה.

אבל כיום ברוב הענפים אין חובה רגולטורית לנהוג באחריות חברתית ותאגידית, ולכן עשייה כזו תלויה ברצונה הטוב של הנהלת החברה, ובפרשנות שלה לגבי איך לבצע את הדברים.

החדשות הטובות הן, שלמרות שאת הרגולציה מכתיבה הממשלה, יש משקל גבוה לדעת הקהל ולהתנהגות הציבור.

היום יותר ויותר אנשים מתחילים להעדיף חברות וארגונים, שטובת החברה והסביבה חשובים להם. זה מתבטא בהעדפות של קונים, בהעדפות של עובדים בבואם לבחור מקום עבודה, ובמגמה הולכת ועולה של משקיעים שמפנים את הכסף שלהם דווקא לחברות כאלו (היום מדובר כבר בשליש מהכסף המנוהל מקצועית, סדר גודל של 30-40 טריליון דולר!!).

כמי שמגיעה מעולם ההשקעות בשוק ההון, אני מרגישה שיש לתנועה הזו של הכסף משמעות גדולה. אנו עוברים מהשקעות למטרת הגדלת רווחים כספיים בלבד, לכיוון של רווח+ אימפקט.

סר רונלד כהן, אחד המשקיעים המשפיעים של העשורים האחרונים, פועל היום ליצירת מדד אימפקט שבאמצעותו ידרגו חברות. מדד כזה עשוי להאיץ את המגמה אפילו יותר.

אגב, אם תסתכלו על התנועות הכספיות שלכם בעסק תוכלו ללמוד על עצמכם הרבה.

נסו, אולי תגלו דברים שלא שמתם לב אליהם.

תוכלו להתבונן ולבחון מחדש, האם הכסף שלכם נע למקומות שטובים לכם ומייצרים לכם ערך, או שעדיף להפנות את הכספים לנתיבים אחרים.

************

עוד על כסף והשקעה בעסק ניתן לקרוא בפוסטים הבאים:
>> בואו נדבר על כסף – 4 טיפים בנושא תמחור נכון בעסקים מבוססי שירות
>> הלוואי והיה לי משקיע

לעבודה על פיתוח העסק או המיזם שלך יחד איתי, אני מזמינה אותך לפגישת חשיבה על העסק שלך

פוסט ליום האישה, שמוקדש לבעלות עסקים.

 

לא פעם, במהלך עבודה עם בעלת עסק על תכנון הצעדים העסקיים הבאים, עולה הצורך בהשקעת כסף מסוימת לצורך מימוש הצעדים האלה. לדוגמה: השכרת מקום לקיום סדנה, תשלום עבור עיצוב גרפי ועוד.

שמתי לב שלעיתים רבות תעצור פה בעלת העסק ותגיד לי: “רגע, אני צריכה להתייעץ לגבי ההוצאה הזו עם בעלי”.

לעומת זאת, בערך רבע מלקוחותיי הם גברים, ומעולם לא שמעתי אותם עוצרים תהליך ואומרים שעל ההוצאה הזו הם חייבים להתייעץ עם האישה.

מה אני חושבת? הנה השני גרוש שלי על זה.

אם בן הזוג הוא לא חלק מהעסק, כלומר הוא לא שותף או שהוא לא הרו”ח של העסק, מאד חשוב שנשים ילמדו להתנהל עם הכסף בעסק, וילמדו לקבל החלטות לגבי אופן השימוש בו באופן עצמאי.

למה?

כי לבן הזוג לרוב אין את הידע והניסיון שלכן במקצוע, הוא לא מכיר את הקהל שלכן כמו שאתן מכירות, ומבחינת ניהול עסק יתכן שיש לו ניסיון בניהול עסק של עצמו ויתכן שאין לו ניסיון כלל, בכל מקרה הניסיון שלו לא תמיד רלוונטי לכן, במיוחד כשמדובר בסוגי עסקים שונים.

מתי אני חושבת שכן חשוב להתייעץ עם בין הזוג בעניין השקעה בעסק?

בזמן שמתכננים להקים את העסק.

בזמן הזה נדרשת לרוב השקעה ראשונית וזו תבוא, בדרך כלל, על חשבון דברים אחרים שהמשפחה הפרישה להם כספים עד כה – אם זה לצריכה או אם זה לחסכון.

את סכום ההשקעה הראשונית יש לקבוע בהתאם לצפי הוצאות והכנסות עתידיות בעסק, וכמובן שצריך לעיתים להתייחס גם למצב שבו ההכנסה יורדת, כתוצאה מעזיבת עבודה לטובת הקמת העסק, ולהיערך בהתאם.

בחלק הזה, של קביעת סכום ההשקעה הראשוני ומאין יגיע, חיוני לשתף את בן הזוג וחשוב שההחלטה תתקבל יחד, ותהיה מוסכמת על שני בני הזוג.

אולם מרגע שהוחלט מה גובה הסכום שיוקצה לעסק, חשוב שבעלת העסק תתנהל איתו באופן עצמאי.

אגב, תופעה זו אינה שמורה רק לניהול הכסף, במקרים מסויימים ההתייעצות עם בן זוג או עם אדם אחר שאין לו נגיעה מקצועית או ניסיון בדבר, היא לגבי צעד שיווקי, פיתוח מוצר וכד’. זה עלול לבלבל מאוד ולהטעות וחשוב לשים לב לכך ולהבדיל בין שיתוף האנשים היקרים לכן, אלו שדעתם חשובה לכן, לבין להעביר אליהם את קבלת ההחלטות הקשורות בעסק שלכן.

זכרו שעצמאות היא לא רק בתחום העיסוק שבחרתן.

עצמאות כוללת גם את כל היבטי ניהול העסק, ולכן חשוב שהם ייעשו על-ידכן,

או בעזרת מי שמבין בזה, ויכול להנחות אתכן באופן מקצועי.

************

 

לעבודה יחד איתי על פיתוח העסק או המיזם שלך, אני מזמינה אותך לפגישת חשיבה על העסק שלך

אם התנהלות עם כסף בעסק מהווה אתגר עבורך, כדאי לך לקרוא את הפוסט הבא: בואו נדבר על כסף – 4 טיפים בנושא תמחור נכון בעסקים מבוססי שירות

אם גם את נוהגת לקבל החלטות בעסק יחד עם בן הזוג או עם חברה, יכול להיות שזה נובע בכלל מסיבה אחרת, אני ממליצה לך לקרוא את הפוסט על הבדידות בעצמאות.

אם את בתחילת דרכך העצמאית או שמתלבטת לגבי הקמת עסק משלך ורוצה להכיר את העולם הזה ואת אבני הדרך למימוש החלום, הקורס האינטרנטי הזה הוא בשבילך: “רגל בעצמאות- מימוש עצמי בצעדים בטוחים”, בלחיצה על הקישור תוכלי לקרוא יותר על הקורס ותכניו. 

“אצלנו עובדים 24/6” הוא ענה לי בתחושת סיפוק, כששאלתי אותו איך שעות העבודה אצלם. שאלתי את זה כי רציתי להבין אם יש גמישות בשעות העבודה, או שהן מאוד מוגדרות, בסגנון 8:00-17:00, אבל התשובה שלו הדהימה אותי.

לעבוד 24/6 נשמע לי לא רק לא גמיש, אלא יותר בכיוון של חונק ותובעני.

ולמה? הרי לא מדובר במקצוע מציל חיים.

כשאנו בונים את העסק או עובדים בו כבר שנים, קל לנו מאוד להיסחף לעשייה.

אבל עשייה מוגזמת, מה שנקרא “להיות מכורים לעבודה”, היא לא דבר בריא והיא עלולה לפגוע בתחומי חיים אחרים כמו משפחה, זוגיות, בריאות הגוף ובריאות הנפש.

לכן, למרות הקושי להפסיק, חשוב לייצר במודע הפסקות וניתוק מפעילות שקשורה בעבודה, ולהכניס באופן יזום ומכוון גם זמנים, שמוקדשים לעצמנו ולמשפחה.

נכון, זה אולי נראה פחות יעיל בטווח המיידי, כאילו אנחנו פחות “על זה”, פחות מסתערים עם סכין בין השיניים על המטרות העסקיות.

אבל יש לזה ערך גבוה מאוד, כשמסתכלים למרחקים בינוניים וארוכים,

וזו הרי הדרך הנכונה להסתכל על עסקים יציבים ומצליחים.

ואם אתם עצמאיים שמעסיקים עובדים, והם משתפים איתכם פעולה ב-24/6 שיצרתם, זו ממש לא סיבה לגאווה.

סביר להניח שאתם יוצרים במו ידיכם:

🙁 עוד הורה, שלא רואה וחווה מספיק את ילדיו

🙁 עוד אדם, שלא מספיק לעשות ספורט ולשמור על בריאותו

🙁 עוד עובדת, שלא מצליחה ליהנות מתחביב, או מסתם בילוי עם חברים לחידוש האנרגיה

לעסקים רבים כיום שעות עבודה קבועות, של 8:00-17:00, כבר לא מתאימות והם זקוקים לשעות עבודה גמישות. גם אני עובדת ככה, ובטח גם אתם.

אבל בואו לא נתבלבל:

 >> “גמיש בעבודה” ו”תמיד בעבודה” זה לא אותו הדבר <<

**************

עוד על איזון בין משפחה לעבודה אפשר לקרוא בפוסט: 4 טיפים לאיזון בין הבית לעסק

לעבודה יחד איתי על פיתוח העסק או המיזם שלך, אני מזמינה אותך לפגישת חשיבה על העסק שלך

אם גם אצלך בעסק עובדים סביב השעון, יכול להיות שזה נובע מהיעדר מיקוד או ניהול לא יעיל של משאבים. אני ממליצה לך לקרוא את הפוסט העוסק בשאלה: למה מיקוד הוא בסיס חשוב לצמיחת העסק שלך

למה עולם העבודה לא מתאים לתקופתנו, ולמה עצימת עיניים היא לא הפתרון.

ספויילר: להיות עצמאי או שכיר עם אופי יזמי, מהווה יתרון!

חוסר ההתאמה של עולם העבודה לתקופתנו מתבטא בכמה מישורים, אבל בואו נתייחס רק לחלק מסוים שלו, שנקרא חוק “גיל הפרישה”.

טיפה היסטוריה: גיל 70 הוכנס לחוק כגיל פרישה בגרמניה ב- 1889. באותה תקופה תוחלת החיים של גרמני ממוצע הייתה 45 שנה, לכן הצפי היה שרק מעטים יגיעו לגיל המופלג של 70.

בשנת 1916 גיל הפרישה שונה ל65, ומאז ועד היום הוא כמעט לא השתנה במקומות שונים בעולם, וגם בישראל.

מה שכן השתנתה באופן משמעותי היא תוחלת החיים, שעומדת כיום על סביב גיל 85 וממשיכה לעלות. כלומר: אדם יוצא לפנסיה ויש לו עוד כ-20 שנה לחיות בממוצע, כשלפחות 10 שנים מתוכן הן בבריאות טובה, בחיוניות ובתפקוד גבוה שמאפשרים לו להמשיך לעבוד, לייצר ערך ולהרגיש משמעותי בחברה.

בנוסף, מחקרים מראים שפרישה מוקדמת עלולה להאיץ תהליכים של ניוון מוחי, בשל ירידה בעיסוקים המצריכים התמודדות מנטלית, וניכר שיש עלייה בתחושות בדידות, דכאון ופיתוח מחלות שונות פיזיות ו/ או רגשיות.

לא חבל?

מצד שני, באותו שוק עבודה ממש עובדים אנשים בגילאי 20-65 באינטנסיביות מטורפת, לא מצליחים לנשום, מתוך הבנה שיש להם כ-50 שנות יצירת הכנסה שאמורה להחזיק אותם בהווה, ומתוכה הם צריכים גם לחסוך לעוד כ 30-20 שנות חיים בעתיד.

כל זה בזמן שיוקר המחיה גבוה מאוד, נטל המיסים כבד, ומעת לעת גם אתגרים עצומים כמו קורונה, מלחמות ומבצעים מקשים אפילו יותר על יצירת ההכנסה, ומוסיפים סטרס שפוגע שוב בבריאות הפיזית והמנטלית.

לא חבל?

מה יקרה אם יוחלט לבטל את חוק “גיל הפרישה” העתיק והלא מעודכן? מה יהיה אז?

בואו נעצום עיניים ונדמיין:

👈אדם יוכל לעבוד עד מתי שהוא מרגיש שהוא רוצה ומסוגל לייצר ערך.

להיות פעיל ומשמעותי מגביר רווחה ובריאות.

👈 אנשים יוכלו להיות גמישים יותר לגבי שעות עבודה. הם יוכלו לבחור לעבוד בצורה מאומצת יותר בתקופות שבהם יש להם אפשרות, כמו בגיל צעיר לפני שמקימים משפחה, ובגיל שבו ילדיהם כבר גדולים, והם יוכלו לבחור לעבוד פחות שעות כשהם הורים לפעוטות וילדים קטנים, ולהשקיע בבניית הקן המשפחתי. כל זה מתאפשר כשאין דד ליין ליכולת יצירת הכנסה.

להיות פחות לחוץ מגביר רווחה ובריאות.

כל מה שכתבתי כאן כבר קורה ומתקיים אצל עצמאים, ואצל אנשים שבאופיים הם יזמים, לכן יש להם יתרון מול האתגרים האלו. זה מצוין, אבל הם המיעוט. רק כ-16% מהגברים הם עצמאיים, ובקרב הנשים רק כ-8%.

ונקודה אחרונה וחשובה: ביטול גיל פרישה לא אומר שצריך לעבוד כל החיים.

כן כדאי לחסוך לתקופות מאתגרות, וכן אפשר להמשיך לייצר גם מקורות הכנסה שלא דורשים נוכחות פיזית שלנו.

חופש בחירה לגבי מתי ואיך כל אדם ייצר את ההכנסה שלו, ואחריות אישית לייצר חסכון, הם עניין של חינוך וזה אפשרי.

****************

אפרופו חינוך, מה עוד יכול לעזור כשהמציאות סביבנו משתנה כל כך מהר? קראו בפוסט הבא על : תכונות שתורמות להצלחה בעצמאות

לעבודה על פיתוח העסק או המיזם שלך, אני מזמינה אותך לקבוע איתי פגישת חשיבה על העסק שלך

אין לך עדיין עסק או מיזם משלך, אבל כבר זמן רב התלבטויות ושאלות לגבי זה מתרוצצות בראשך? הלב רוצה להגשים ולצמוח אבל הראש מבקש אותך לנהוג באחריות ולהבין קודם איך? אם כך, הקורס האינטרנטי “רגל בעצמאות- מימוש עצמי בצעדים בטוחים”, מתאים בדיוק בשבילך. לפרטים ומידע נוסף על תכני הקורס ניתן להגיע בלחיצה על הקישור. 

“הלוואי שהיה לי משקיע”, זה מה שבעלי עסקים רבים אומרים כשהם מדברים איתי על רעיון שהיו רוצים ליישם בעסק שלהם, רגע לפני שהוא נגנז.

אבל..

האם אנחנו באמת רוצים משקיע?

האם אנחנו באמת רוצים אחד כזה שיתערב לנו בעסק ויכתיב לנו את דעתו?

לאו דווקא. ברוב המקרים אנחנו רוצים משהו אחר.

“משקיע” היא רק מילת קוד, שמחביאה בתוכה את מה שבאמת אנו רוצים או צריכים, ואם נצליח לזהות אותם נצליח לייצר את הצעד הבא לעבר מימוש הרעיון וקידום העסק.

אז אספתי לכם את ה”קודים” הנפוצים, שזיהיתי במהלך שנות עבודתי עם בעלי עסקים, והוספתי להם הצעות שלי לפעולה.

אם זיהיתם אותם אצלכם אתם מוזמנים להיעזר בהם.

1️⃣ “משקיע” זו מילת קוד ל“אני צריך כסף“

כסף יכול להגיע ממקורות שונים ואולי נוחים יותר.

שווה לבחון מה האופציות הכספיות, העומדות בפניכם: אולי יש חסכון שניתן להשתמש בו, אולי הלוואה, אולי מימון המונים, אולי מענקים רלוונטיים.

ואולי תוכלו להתחיל ביישום של משהו קטן, שיעזור לכם לבחון את היתכנות הרעיון, ולא דורש כרגע השקעת סכום כסף גדול.

2️⃣ “משקיע” זו מילת קוד ל “אני צריך תכנית פעולה ברורה”

לפעמים יש לכם רעיון ותחושה שהרעיון יניב רווח אבל אתם מבינים, לפעמים בתת מודע, שעל תחושה בלבד אי אפשר לסמוך, ולכן אפילו אם יש את סכום הכסף הנדרש להשקעה הראשונית אתם לא מוציאים אותו.

אם תיצרו לכם תכנית עבודה מפורטת וברורה, עם צעדים ראשונים שמיועדים לבחון את ההיתכנות של הרעיון, הספקות יקטנו ומרחב אי הוודאות יצטמצם.

התוכנית תעזור לכם לקבל החלטה מושכלת האם להשקיע את הכסף במימוש הרעיון או לא.

3️⃣ “משקיע” זו מילת קוד ל “אני צריך מישהו שיאמין בי”

לפעמים צריך קולגה, חבר או איש סוד- מישהו שיקשיב לכם, ידסקס אתכם את הרעיון וישאל שאלות שיגרמו לכם לחשוב ולעבד את הנתונים טוב יותר, כך שהרעיון שלכם יתבהר ויתגבש עד למצב שתרגישו שהוא טוב מספיק כדי לצאת החוצה.

ואולי אתם זקוקים למישהו שרק יאמין בכם ויחזק את האמונה שלכם בעצמכם.

מצאו לכם שותפי חשיבה, אנשי תמיכה, כאלו שאתם סומכים על דעתם, על מילתם ועל הדיסקרטיות שלהם.

כי להיות בעל עסק שחושב לבד, מתלבט לבד ומחליט לבד עלול להרגיש בודד.

 4️⃣ “משקיע” זו מילת קוד ל “אני צריך שותף/ שיתוף פעולה“

לפעמים בעל העסק מחפשת שותף/ה לדרך, כזה שיחד איתו יוציא לפועל את הרעיון, כזה שיתחלק איתו בסיכון ובסיכוי, בעבודה וגם בתוצאה. מישהו שיעבור יחד איתו את האתגרים הכרוכים בהפיכת הרעיון למציאות.

חפשו לכם פרטנרים טובים ומתאימים לשיתוף פעולה מניב. זה יכול להיות שיתוף פעולה נקודתי, לפרויקט או להוצאה לפועל של חלק מסוים של הרעיון, או שותפות מלאה.

כמעט תמיד “משקיע” זה מילת קוד למשהו אחר.

אז…

בכל פעם שמבזיק בכם החלום על “משקיע”, תחשבו מה אתם *באמת* צריכים כרגע כדי לקדם את יישום הרעיון, ותגשימו אותו צעד צעד.

אל תגנזו רעיון טוב מהר מידי.

***************

קראת את הפוסט ומעניין אותך להבין יותר על שיתופי פעולה? אם כך, כדאי לך לקרוא את הפוסט הבא : 5 שאלות לבחינה עצמית לקראת שיתוף פעולה

אם בעקבות קריאת הפוסט הבנת שיתכן שהאתגר שלך הוא כסף, אני ממליצה לך לקרוא את הפוסט: בואו נדבר על כסף, שכולל 4 דגשים שלא כדאי לפספס.

רוצה לעבוד יחד איתי על פיתוח העסק או המיזם שלך? אני מציעה שנתחיל את התהליך בפגישת חשיבה על העסק שלך ומשם נבנה את מסלול הליווי המתאים ביותר לך.

להמשך קריאה על האפשרויות שלך להרחיב את פעילות העסק ואת השפעתך אני מזמינה אותך להוריד את המדריך המעמיק  4 מנועי צמיחה לעסק